אהבת יהונתן
ויאמר לה אלקנה אישה הלא אנכי טוב לך מעשרה בנים. יובן במ"ד בגמ' דפנינה כעסתה במה שאמרה לה הוליך בניך לבי רב וצריך להבין על אשת חיל כחנה תתקנא בדברי הבלי אשה כהנה. רק י"ל דהנה אי' בגמר' נשים במאי זכיין ומשני באקרויי בנייהו לבי רב ובדנטרין לגברייהו עד דאתו מבי רב לפי דנשים אין מצווין על התורה וז"ש פנינה דאין לך זכות כלל במה שאין לך בנים להביאם לבהמ"ד וציערה אותה בזה. ואולם אלקנה אישה ניחם אותה וז"ש הלא אנכי טוב לך מעשרה בנים הרצון לומר דגם בדנטרין לגברייהו יש זכות. ואמר עשרה בנים נגד עשרה בנים של פנינה וק"ל:
מלבי"ם
ויאמר לה, ספר שפעם אחד רצה אלקנה לנחמה, ויען ראה ממנה שלשה דברים, א) שבכתה, לכן אמר למה תבכי, ב) ולא תאכל, לזה אמר ולמה לא תאכלי ג) גם כעס לזה אמר ולמה ירע לבבך, אמר אליה הלא סיבת הרעם הזה הוא מצד התוחלת הממושכה שעל ידי שתקוי לבנים ולא באה תקותך לכן תזכרי בצערך, מה בכך, הלא גם אם תתיאשי מהוליד (כי גם הוא כבר נואש אז מזה) הלא אנכי טוב לך מעשרה בנים, כי האשה אינה מצווה על פריה ורביה ואי דבעית חוטרא לידא ומרא לקבורה הלא אנכי טוב לעזר ולמגן: